פסק-דין בתיק ע"פ 2576/08

הערעור

1.       הערעור דנן מתמקד בשיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשות להארכת מועד לביצועו של צו הריסה מינהלי, המוגשות על-ידי מוציא הצו - יו"ר ועדת התכנון, משנבצר ממנו לבצע את הצו במועד.

לפניי ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת י' ייטב), בתיק ב"ש 10607/06, מיום 22.7.08, לפיה קיבלה את בקשת המשיב להארכת מועד תחילת מניין שלושים הימים לביצועו של צו הריסה מינהלי.

          מדובר בצו הריסה מינהלי שהוצא על-ידי המשיב ביום 4.10.06, אשר הורה על הריסת תוספות בנייה שהוקמו ללא היתר בנייה, בנכס מקרקעין ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, בהיקף כולל של כ-158 מ"ר, כדלהלן: בנייה בשטח של 64 מ"ר בצמוד למבנה קיים, סגירת מרפסת בשטח של כ-19 מ"ר, והקמת קומה נוספת ששטחה כ-75 מ"ר.

ההליכים הקודמים

2.       בקשה שהגיש המערער ביום 19.10.06 לביטולו של צו ההריסה המינהלי נדחתה, לאחר שמיעת ראיות, בהחלטתו של בית-משפט קמא (כב' השופטת י' ייטב)  מיום 25.2.07. בית-משפט קמא קבע, כי מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 25.3.07.

3.       המערער הגיש ערעור על ההחלטה האמורה לבית-משפט זה בתיק ע"פ (י-ם) 40214/07. בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.5.07, חזר בו המערער מהערעור. בפסק-הדין שניתן באותו מועד נדחה הערעור, ונקבע, בהסכמת הצדדים, כי מניין שלושים הימים לביצוע ההריסה יחל ביום 1.8.07.

הבקשה שהוגשה לבית-משפט קמא להארכת המועד לביצוע הצו  

4.       ביום 17.9.07 הגיש המשיב לבית-משפט קמא בקשה לדחיית מועד שלושים הימים, כך שמניינם יחל ביום 1.11.07.  בבקשה נטען, כי הצו לא בוצע מחמת היעדר סיוע ממשטרת ישראל, זאת בשל שיקולים מבצעיים, ובין היתר, היערכות לקראת חודש  הרמאדן ופתיחת שנת הלימודים. הבקשה נסמכה על תצהירו של מר ירון אליאס, המשמש כמתאם ביצוע הריסות, במחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים. הלה ציין בתצהירו, כי פנה למשטרת ישראל בכתב, ביום 22.7.07, לקבל סיוע בביצוע ההריסה (כמפורט במכתבו נספח א' שצורף לתצהיר), וכי ביום 30.8.07 הודיעו בכתב רב-פקד יובל ראובן, המשמש כראש לשכת סיור ומבצעים במרחב דוד של משטרת מחוז ירושלים, כי נבצר מהמשטרה לסייע בביצוע הצו במועד, עקב היערכותה לפתיחת שנת הלימודים, אירועים נוספים ופעילות מבצעית (כאמור במכתב נספח ב' לתצהיר). כן ציין מר אליאס בתצהירו, כי ידוע לו, על-סמך ניסיון העבר, כי בחודש הרמדאן המשטרה אינה נוהגת לסייע לעירייה בביצוע הריסות, וכי ההריסות תתחדשנה לאחר חודש זה. על-כן ביקש שמניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.11.07.

5.       למחרת הגשת הבקשה, ביום 18.9.07, הורה בית-משפט קמא, במעמד צד אחד, על הארכת המועד, כמבוקש.

6.       ביום 9.10.07 הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. לאחר הגשת הבקשה צירף המערער תצהיר לבקשתו. בתצהירו ציין, כי מר מאיר מרגלית, מהוועד הישראלי נגד הריסות בתים, ניסה לסייע לו במניעת הריסת הבית, באמצעות שגרירויות זרות, ואף ביקר בביתו עם נציגים מהקונסוליה האמריקאית והקונסוליה האיטלקית. לדברי המערער, מספר ימים לאחר המפגש האמור, הודיעו מר מרגלית כי בעקבות הביקור פנה הקונסול האמריקאי למשיב, והאחרון הסכים לבטל את צו ההריסה.

7.       ביום 14.1.08 הגיש המערער אף תצהיר מטעם מאיר מרגלית, שבו הצהיר הלה, כי יצר קשר עם קונסול ארצות-הברית, אשר נרתם לסייע למערער. לדבריו, אף ביקר בביתו של המערער עם נציגים מהקונסוליה האמריקאית, וכי הללו, שהתרשמו ממצוקתו של המערער, הבטיחו לעשות כל שביכולתם כדי לשכנע את הממונים בעיריית ירושלים להימנע מביצוע ההריסה. עוד ציין מר מרגלית בתצהירו, כי מספר ימים לאחר מכן מסר לו נציג הקונסול, כי שוחח עם יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, אשר הבטיח לבדוק את המצב עם הממונים ועם הפיקוח על הבנייה. לאחר כיומיים, התקשר נציג הקונסול למר מרגלית, והודיעו כי נמסר לו שהריסת ביתו של המערער לא תבוצע, וכי היא אינה מצויה על סדר יומה של עיריית ירושלים.

8.       הדיונים בבקשה להארכת המועד התקיימו בבית-משפט קמא בשלוש ישיבות, שבהן העידו מתאם ההריסות ירון אליאס, קצין המשטרה יובל ראובן, המבקש ומר מרגלית.

ירון אליאס ציין בעדותו, כי ביום 22.7.07 שלח למשטרה מכתב לשם קבלת סיוע לביצוע ההריסה, וזאת כשמונה ימים לפני שהחל מניין שלושים הימים לביצוע הצו; וכי אף ביקר בשטח עם נציג המשטרה ונציג הקבלן של העירייה שאמור היה לבצע את ההריסה. לדברי אליאס, לאחר ששלח את מכתבו למשטרה, עמד בקשר טלפוני עם המשטרה כמעט מדי יום. הוא ציין בעדותו, כי אינו עורך תרשומות לגבי שיחות טלפון שערך, ואולם זוהי שגרת עבודתו. על-פי עדותו, את המכתב מהמשטרה  קיבל רק ביום 30.8.07, דהיינו - ביום האחרון שנותר לביצוע הצו.

רב-פקד יובל ראובן העיד, כי בשל שיקולים מבצעיים לא היה בידי המשטרה לסייע בביצוע ההריסה עד ליום 30.8.07, וציין כי הסיבה לעיכוב נבעה מהיערכות המשטרה לקראת תחילת שנת הלימודים והחגים.

מטעם המערער העידו בבית-משפט קמא הוא עצמו, וכן מר מאיר מרגלית, אשר חזרו בעדויותיהם על עיקרי הדברים שהעלו בתצהיריהם. מר מרגלית אישר בעדותו, כי אין לו אישור בכתב מנציגי הקונסוליה האמריקאית על המידע שמסרו לו, אך טען כי נציג הקונסול מסר לו את הדברים באופן אישי.

החלטתו של בית-משפט קמא

9.       בהחלטתו מיום 20.7.08 מצא בית-משפט קמא לנכון להיעתר לבקשת המשיב להאריך את מועד שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי. בית-משפט קמא ציין, כי לא שוכנע שהטעם לאי-ביצועו של צו ההריסה המינהלי היה נעוץ בהחלטתו של המשיב להימנע מביצועו של הצו. בהקשר זה הדגיש בית-משפט קמא, כי מתאם ההריסות העיד בבית-המשפט, כי לא קיבל הנחייה להימנע מביצוע הצו ואף לא שמע על כוונה שכזו או על שינוי בעמדת המשיב. בית-משפט קמא קיבל את עמדת ב"כ המשיב, לפיה המשיב לא שינה את עמדתו בעניין הצו, וכי לידי מי שאמורים לבצע את הצו לא הגיעה כל הוראה או ידיעה על כך שאין לבצעו, בשל הבטחה שנתן כביכול המשיב, או בשל שיחה שנערכה עמו. בית-משפט קמא הוסיף וציין, כי אילו היה המשיב משנה את דעתו, ומורה על ביטול צו ההריסה, ניתן להניח שהיה מודיע על כך למחלקה המשפטית ולמחלקת הפיקוח על הבנייה, לבל יהרס המבנה בניגוד לדעתו. על-רקע האמור, קבע בית-משפט קמא, כי הסיבה לכך שצו ההריסה המינהלי לא בוצע, הנה בשל סדר העדיפויות של משטרת ישראל, אשר בעטיו לא היה באפשרותה להעמיד לרשות המשיב את הסיוע הדרוש לביצועו של צו ההריסה; ובהקשר זה הוסיף וציין, כי מובן מאליו שאין כל אפשרות לבצע צו הריסה ללא סיוע רב היקף של משטרת ישראל. בית-המשפט העיר בהחלטתו שאמנם דווח לו מטעם המשיב, כי צו הריסה אחד בוצע באותה תקופה, אך ציין כי אין בכך כדי להעיד שהיה בידי המשטרה להיערך לביצוע צווי הריסה נוספים. על-רקע הפסיקה, לפיה ניתן להאריך מועד ביצועו של צו הריסה מינהלי, אם לא נתאפשר לבצע את ההריסה בשל סיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתו של המשיב, נעתר בית-משפט קמא לבקשת המשיב, והורה כי מניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.11.08.

תמצית טיעוני הצדדים